האם כדאי לעשות זיכרון דברים בקנייה או במכירת דירה?
האם כדאי לעשות זיכרון דברים בקנייה או במכירת דירה?
אחת השאלות שאני נשאל לא מעט היא:
האם כדאי לחתום על זיכרון דברים לפני חוזה מכר?
לפני שעונים, צריך להבין מהו בכלל זיכרון דברים.
והדבר הראשון שחשוב לדעת הוא:
זיכרון דברים בעסקת מקרקעין עלול להיות מסמך מחייב.
הכותרת “זיכרון דברים” אינה הופכת את המסמך באופן אוטומטי למסמך לא מחייב. בתי המשפט בוחנים בין היתר את כוונת הצדדים ואת תוכן המסמך, ובמקרים שבהם קיימת גמירות דעת והמסמך כולל את הפרטים המהותיים של העסקה, הוא עשוי להיחשב חוזה מחייב.
לכן, לפני שחותמים על מסמך כזה, כדאי לעצור ולחשוב היטב.
מה זה זיכרון דברים לדירה?
זיכרון דברים הוא מסמך שבו הצדדים מעלים על הכתב את ההסכמות שאליהן הגיעו לגבי עסקת מקרקעין.
לדוגמה:
מי המוכר?
מי הקונה?
איזה נכס נמכר?
מה המחיר?
מהם מועדי התשלום?
מתי תימסר החזקה?
ומהם התנאים המרכזיים שסוכמו בין הצדדים?
אבל חשוב להבין:
זיכרון דברים אינו בהכרח רק “טיוטה לחוזה”.
אם הצדדים התכוונו כבר בשלב הזה להתחייב לעסקה והמסמך מספיק מבחינה משפטית, הוא עלול ליצור התחייבות מחייבת גם אם כולם תכננו “ללכת אחר כך לעורכי הדין”.
למה בכלל חותמים על זיכרון דברים?
הסיבה המרכזית פשוטה:
רוצים לסגור את העסקה.
נניח שקונה מצא דירה שהוא מאוד רוצה.
הוא מנהל משא ומתן.
המוכר מסכים למחיר.
שני הצדדים חוששים שמישהו אחר ייכנס לתמונה.
ואז עולה ההצעה:
“בואו נחתום עכשיו על זיכרון דברים, כדי שהעסקה תהיה סגורה.”
זה נשמע הגיוני.
אבל דווקא כאן צריך לעצור.
היתרון האפשרי עבור הקונה
מבחינת הקונה, זיכרון דברים עשוי ליצור תחושה של ודאות.
הוא הגיע להסכמה עם המוכר.
המחיר סוכם.
הדירה “שלו”.
והוא חושש שהמוכר ייקח את העסקה לקונה אחר.
זה בהחלט שיקול מובן.
אבל יש גם צד אחר:
מה אם מחר תגלו בעיה בנכס?
הסיכון של הקונה – להתחייב לפני שבדק
זו בעיניי אחת הסיבות העיקריות להיזהר מזיכרון דברים.
לפני רכישת דירה צריך לבדוק דברים רבים.
מצב הזכויות.
רישום.
משכנתאות.
עיקולים.
הערות.
חריגות בנייה.
היתרים.
מצב תכנוני.
התחייבויות קיימות.
ובמקרים מסוימים גם את היכולת לקבל מימון עבור הנכס.
אם חתמתם על מסמך מחייב לפני שביצעתם את הבדיקות, אתם עלולים למצוא את עצמכם מחויבים לעסקה שפתאום גיליתם שאינה מתאימה לכם.
ומה אם הבנק לא מאשר את המשכנתא?
זו נקודה קריטית.
קונה יכול להיות משוכנע שהוא יוכל לקבל משכנתא.
אבל אחרי החתימה הבנק או השמאי עלולים להציג תמונה שונה.
למשל, יכולה להתגלות בעיה שמשפיעה על יכולת המימון או על שווי הנכס לצורך המשכנתא.
לכן לא כדאי להניח:
“נסתדר עם המשכנתא אחר כך.”
אם קונה חותם על התחייבות לעסקה לפני שבחן את אפשרויות המימון שלו, הוא לוקח על עצמו סיכון.
בדיקות משפטיות ותכנוניות קודמות לחתימה
זו גם הסיבה שאני בדרך כלל מעדיף שהבדיקות המשמעותיות יבוצעו לפני התחייבות בלתי הפיכה.
צריך לדעת מה קונים.
לא רק כמה משלמים.
עורך הדין של הקונה צריך לבדוק את הנכס ואת הזכויות בו.
כאשר יש שאלות תכנוניות או הנדסיות, צריך לשלב את אנשי המקצוע המתאימים.
אם מדובר בנכס מורכב, ייתכן שיידרשו גם בדיקות נוספות.
המטרה היא פשוטה:
לגלות את הבעיות לפני החתימה, לא אחריה.
ומה עם המוכר?
למוכר יש גם סיכונים.
נניח שהוא חתם על זיכרון דברים עם קונה.
אחרי יומיים מופיע קונה אחר שמציע מחיר גבוה יותר.
המוכר כבר לא בהכרח חופשי לעשות מה שהוא רוצה.
אם נוצרה התחייבות מחייבת, הוא עלול להיות מחויב לעסקה הראשונה.
וזו בדיוק אחת ההשלכות שצריך להבין לפני שחותמים.
ומה אם הקונה מתחרט?
גם כאן אין תשובה של:
“לא נורא, זה רק זיכרון דברים.”
אם המסמך מחייב, חרטה של אחד הצדדים אינה בהכרח מבטלת את ההתחייבות.
במקרה של הפרה יכולות להיות לכך השלכות משפטיות וכלכליות, בהתאם למסמך ולנסיבות.
לכן לא חותמים על זיכרון דברים מתוך מחשבה:
“אם נתחרט, תמיד אפשר לבטל.”
לא תמיד.
ומה לגבי הפיצוי המוסכם?
בחלק מהמסמכים הצדדים קובעים סכום פיצוי מוסכם במקרה של הפרה.
זו עוד סיבה להיות זהירים.
אם חתמתם על מסמך ובו התחייבות לפיצוי במקרה של ביטול או הפרה, צריך להבין היטב מה בדיוק כתוב.
לכן לא הייתי ממליץ לחתום על זיכרון דברים שהורד מאתר כלשהו או נכתב בחמש דקות בלי שעורך דין עבר עליו.
האם אפשר לכתוב בזיכרון דברים “הכול כפוף לחוזה”?
אפשר לנסח מסמכים שונים ובדרכים שונות.
אבל עצם הוספת משפט כזה אינה מבטיחה שהמסמך לא יהיה מחייב.
המשמעות המשפטית תלויה בניסוח הכולל ובכוונת הצדדים.
לכן לא נכון להסתמך על “משפט קסם” שמנטרל את כל המשמעות של המסמך.
ומה לגבי זיכרון דברים קצר?
דווקא כאן צריך להיזהר.
אנשים לפעמים חושבים:
“אם נכתוב רק כמה שורות, זה לא חוזה.”
אבל אורך המסמך אינו קובע לבדו אם הוא מחייב.
גם מסמך קצר יכול לכלול את הפרטים המהותיים של העסקה ולהצביע על כוונה להתחייב.
לכן השאלה אינה:
כמה שורות כתבנו?
אלא:
מה הצדדים התכוונו לעשות ומה כתוב במסמך?
אז למה לא פשוט לעבור ישר לחוזה?
זו בדיוק הדרך שאני מעדיף כאשר אפשר.
במקום לחתום במהירות על מסמך חלקי, אפשר להעביר את העסקה לעורכי הדין, לבצע את הבדיקות הנדרשות ולנסח חוזה שמכסה את העסקה כולה.
כך אפשר להכניס לחוזה:
מחיר.
לוח תשלומים.
מועד מסירה.
הצהרות הצדדים.
מצב הנכס.
מיסוי.
בטוחות.
תרופות להפרה.
תנאים הקשורים למימון, כאשר רלוונטי.
וכל נושא אחר שחשוב לעסקה.
ומתי אנשים בכל זאת רוצים זיכרון דברים?
בעיקר כאשר יש תחושת תחרות על הנכס או חשש שאחד הצדדים יחזור בו.
אני מבין את זה.
יש קונה שאומר:
“אני לא רוצה לעזוב את הדירה בלי שום מסמך.”
ויש מוכר שאומר:
“אני לא רוצה להפסיק לדבר עם קונים אחרים עד שאני יודע שהקונה הזה רציני.”
אלו צרכים אמיתיים.
אבל השאלה היא האם צריך לפתור אותם באמצעות מסמך שעלול ליצור התחייבות מלאה לעסקת מקרקעין.
ומה אני ממליץ?
אני מעדיף ככל האפשר לא לחתום על זיכרון דברים בעסקת קנייה או מכירת דירה לפני בדיקה משפטית.
אם הצדדים הגיעו להבנות מסחריות, אפשר להעביר אותן לעורכי הדין ולבקש מהם לנסח את המסמך המתאים.
כך כולם יודעים מה המשמעות של מה שהם חותמים עליו.
ומה תפקיד המתווך?
זו נקודה שחשוב מאוד להבהיר.
מתווך יכול לעזור לקונה ולמוכר להגיע להבנות מסחריות.
הוא יכול להעביר הצעות.
לתווך במשא ומתן.
לעזור לצדדים להגיע למחיר.
לרכז את הנקודות שסוכמו.
אבל הוא אינו תחליף לעורך הדין.
גם בחומרי הבחינה הרשמיים של רשם המתווכים מופיעות שאלות העוסקות במצב שבו מתבקש מתווך לערוך זיכרון דברים, ולכן ברור שמדובר בנושא שחשוב להבחין בו מבחינת גבולות תפקידו של המתווך.
לכן מבחינתי:
המתווך עוזר לסגור את העסקה.
עורך הדין מנסח ומסדיר את העסקה מבחינה משפטית.
מילה על “לסגור את העסקה מהר”
בעסקת נדל״ן, מהירות אינה תמיד יתרון.
לפעמים צריך להיות מהירים כדי לא לאבד הזדמנות.
אבל צריך להיות מהירים בתוך תהליך מסודר, לא לדלג על הבדיקות בגלל הפחד שמישהו אחר יקנה לפניכם.
עסקה טובה היא לא רק עסקה שנסגרה.
היא עסקה שאפשר להשלים בביטחון.
השורה התחתונה
אז האם כדאי לעשות זיכרון דברים בקנייה או במכירת דירה?
אין תשובה אוטומטית לכל עסקה.
אבל יש כלל אחד שחשוב מאוד לזכור:
זיכרון דברים עלול להיות מחייב.
לכן לא הייתי חותם עליו רק כדי “לשמור את הדירה” או “לשמור את הקונה”.
לפני חתימה צריך להבין:
מה כתוב.
למה מתחייבים.
מה נבדק.
מה עדיין לא נבדק.
ומה קורה אם העסקה לא יוצאת לפועל.
בעיניי, הדרך הבטוחה יותר ברוב המקרים היא לבצע את הבדיקות הנדרשות ולהעביר את ההבנות לעורכי הדין לצורך הכנת חוזה מסודר.
כי בעסקת נדל״ן אחת החתימות היקרות ביותר שאתם יכולים לעשות היא חתימה על מסמך שלא הבנתם עד הסוף.
חיש נדל״ן – מכירה • קנייה • השכרה • ניהול נכסים
מתכננים לקנות או למכור דירה בראשון לציון והסביבה?
בחיש נדל״ן אנחנו מלווים קונים ומוכרים במשא ומתן ובתהליך העסקה, תוך עבודה לצד אנשי המקצוע הרלוונטיים – עורכי דין, שמאים ויועצי משכנתאות – בהתאם לצורך.
053-3544055 | hish-nadlan.com
המידע במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. זיכרון דברים בעסקת מקרקעין עלול להיות בעל תוקף מחייב בהתאם לתוכנו ולכוונת הצדדים. לפני חתימה על זיכרון דברים או כל מסמך התחייבות בקשר לעסקת מקרקעין מומלץ לקבל ייעוץ מעורך דין.