זיכרון דברים במקרקעין – האם הוא מחייב ומה חשוב לדעת לפני שחותמים?
זיכרון דברים במקרקעין – האם הוא מחייב ומה חשוב לדעת לפני שחותמים?
“בוא נסגור את הדירה, נחתום על זיכרון דברים, ומחר נעביר לעורכי הדין את החוזה.”
זה משפט שנשמע לא פעם במהלך עסקת נדל״ן.
אבל כאן חשוב לעצור.
רבים חושבים שזיכרון דברים הוא רק מסמך זמני שמבטא הסכמה עקרונית, ושעד שלא נחתם חוזה מכר מלא – אף אחד מהצדדים לא באמת מחויב.
זה לא בהכרח נכון.
בנסיבות מסוימות, זיכרון דברים שנחתם בין מוכר לקונה עשוי להיות בעל תוקף משפטי מחייב, גם אם הצדדים תכננו לחתום בהמשך על הסכם מפורט.
לכן לפני שחותמים על זיכרון דברים לדירה, חשוב להבין מה המשמעות שלו ומה הסיכון.
מהו בכלל זיכרון דברים?
זיכרון דברים הוא מסמך שבו הצדדים מתעדים את ההסכמות שאליהן הגיעו בנוגע לעסקה.
בעסקת מקרקעין הוא יכול לכלול, בין היתר:
- פרטי הנכס
- זהות המוכר והקונה
- מחיר העסקה
- אופן התשלום
- מועד מסירת החזקה
- תנאים מיוחדים שסוכמו בין הצדדים
- ולעיתים גם הוראות נוספות הנוגעות לעסקה
לעיתים מופיע בזיכרון הדברים סעיף שלפיו הצדדים יחתמו בהמשך על הסכם מכר מפורט, אשר יחליף את זיכרון הדברים.
אבל חשוב להבין:
עצם העובדה שנכתב שהצדדים יחתמו בעתיד על חוזה מפורט אינה מבטיחה שזיכרון הדברים אינו מחייב.
בתי המשפט בוחנים את התוכן ואת נסיבות החתימה, ולא רק את הכותרת שנתנו הצדדים למסמך.
האם זיכרון דברים הוא חוזה מחייב?
התשובה היא: לפעמים כן ולפעמים לא.
במחלוקת משפטית בית המשפט יבחן, בין היתר, האם הצדדים התכוונו ליצור ביניהם התחייבות משפטית מחייבת והאם המסמך כולל מספיק פרטים שמאפשרים לראות בו הסכם מחייב.
אחד המבחנים המרכזיים הוא גמירות דעת – האם ניתן ללמוד שהצדדים באמת התכוונו להתחייב בעסקה.
מבחן נוסף הוא מסוימות – האם קיימת במסמך רמת פירוט מספקת של תנאי העסקה.
לכן לא מספיק לכתוב בכותרת “זיכרון דברים” כדי להפוך אותו ללא מחייב.
גם ההפך נכון: לא כל מסמך שנחתם בין הצדדים יהפוך בהכרח לחוזה מחייב.
הכול תלוי בניסוח, בתוכן, בהתנהלות הצדדים ובנסיבות העסקה. בפסיקה קיימים מקרים שבהם זיכרון דברים הוכר כחוזה מחייב גם כאשר הצדדים תכננו לחתום לאחר מכן על הסכם מפורט.
ומה המשמעות של סעיף שאומר שהחוזה העתידי יחליף את זיכרון הדברים?
זהו סעיף נפוץ מאוד.
לדוגמה:
“הצדדים יחתמו בהמשך על הסכם מכר מפורט אשר יחליף ויבוא במקום זיכרון דברים זה.”
אבל גם סעיף כזה אינו בהכרח פותר את הבעיה.
בית המשפט עשוי לבחון את מהות ההסכמה ואת כוונת הצדדים במועד החתימה, ולא רק את הניסוח הטכני של הסעיף.
לכן אם אתם עדיין לא מוכנים להתחייב לעסקה – כדאי מאוד לא לחתום על מסמך לפני שעורך דין מטעמכם בדק אותו.
למה זיכרון דברים עלול להיות בעייתי דווקא בעסקת דירה?
עסקת מקרקעין כוללת הרבה יותר מאשר מחיר הדירה.
צריך לבדוק, בין היתר:
- מי רשום כבעל הזכויות בנכס?
- האם קיימת משכנתה?
- האם יש עיקולים או שעבודים?
- האם קיימות חריגות בנייה?
- מה מצבו התכנוני של הנכס?
- האם יש זכויות בנייה?
- מה מועד מסירת החזקה?
- מה יהיה מנגנון התשלומים?
- מי משלם אילו מיסים והוצאות?
- מה קורה אם אחד הצדדים מפר את העסקה?
- אילו תנאים צריכים להתקיים לפני השלמת העסקה?
בגלל זה, חתימה מהירה על זיכרון דברים לפני שהבדיקות בוצעו עלולה להכניס את הצדדים להתחייבות לפני שהם יודעים את כל התמונה.
האם אפשר להתחרט אחרי שחותמים?
לא כדאי להניח ש”אם נתחרט, פשוט נבטל”.
אם זיכרון הדברים ייחשב להסכם מחייב, חזרה חד-צדדית מהעסקה עלולה להיחשב הפרת חוזה ולהוביל לתביעות, פיצויים או סעדים אחרים – בהתאם לנסיבות ולנוסח המסמך.
גם אם הצדדים עדיין לא חתמו על חוזה המכר המפורט, זה לא אומר בהכרח שאחד מהם יכול פשוט להודיע שהוא מתחרט.
לכן לא חותמים על זיכרון דברים בדירה מתוך מחשבה שאפשר תמיד לשנות את דעתכם למחרת.
ומה לגבי תשלום “דמי רצינות”?
לפעמים הצדדים רוצים להעביר סכום כסף קטן כדי “לסגור את העסקה”.
גם כאן צריך להיזהר.
תשלום כסף במעמד חתימה יכול להיות בעל משמעות משפטית, ובנסיבות מסוימות הוא אף עשוי לחזק את הטענה שהצדדים התכוונו להתקשר בעסקה מחייבת.
לכן לפני שמעבירים כסף במסגרת זיכרון דברים, חשוב שעורך דין יבדוק את המסמך ואת משמעות התשלום.
זיכרון דברים ומיסוי מקרקעין
זו נקודה חשובה שרבים אינם מודעים אליה.
בעסקת מקרקעין, לא רק החוזה המלא חשוב לעניין מיסוי. במקרים שבהם זיכרון הדברים נחשב למעשה לעסקה מחייבת, עשויות להיות לכך גם השלכות מבחינת מועד העסקה וחובת הדיווח למיסוי מקרקעין.
רשות המסים קובעת כי הצהרה על מכירת או רכישת זכות במקרקעין מוגשת בתוך 30 ימים מיום העסקה. לכן כאשר קיים זיכרון דברים בעסקת מקרקעין, לא כדאי להניח באופן אוטומטי ש”העסקה מתחילה רק ביום שבו חותמים על החוזה המלא”.
זהו נושא שחשוב לבדוק עם עורך הדין ויועץ המס בהתאם לנסיבות העסקה.
אז האם כדאי לחתום על זיכרון דברים?
ברוב עסקאות המקרקעין, אני ממליץ לא לראות בזיכרון דברים “שלב חובה” בדרך לחוזה.
אם שני הצדדים הגיעו להסכמה על העסקה, הדרך הבטוחה יותר היא לערב את עורכי הדין כבר בשלב הזה ולנסח את ההסכם בצורה מסודרת לאחר ביצוע הבדיקות הדרושות.
כך אפשר להגיע להבנות על:
- מחיר
- תנאי תשלום
- מועד מסירה
- תנאים מתלים, אם ישנם
- בטוחות
- פיצוי מוסכם
- אחריות לליקויים
- מיסוי והוצאות
- וכל יתר התנאים החשובים לעסקה
במקום ליצור מסמך קצר שעלול לחייב את הצדדים ולאחר מכן לנסות “לתקן” אותו בחוזה המלא.
ומה אם המוכר או הקונה מפחדים שהצד השני יברח?
זו בדרך כלל הסיבה העיקרית שבגללה אנשים רוצים לחתום על זיכרון דברים.
המוכר חושש שהקונה ימצא דירה אחרת.
הקונה חושש שהמוכר ימכור למישהו אחר.
אבל זיכרון דברים הוא לא בהכרח הדרך היחידה להתמודד עם החשש הזה.
אפשר לעבוד בצורה מסודרת עם עורכי הדין, לבצע בדיקות במהירות ולנסח הסכם שמגן על האינטרסים של שני הצדדים.
כך לא חייבים לבחור בין “לא לעשות כלום” לבין “לחתום עכשיו על זיכרון דברים”.
זיכרון דברים בשכירות – האם גם כאן צריך להיזהר?
גם בהשכרת דירה אפשר להגיע למסמך שמסכם את עיקרי ההסכמות, אבל גם כאן חשוב להיזהר מהנחה שמדובר במסמך חסר משמעות.
אם הצדדים סיכמו את עיקרי תנאי השכירות וחתמו על מסמך, עשויה להתעורר שאלה האם נוצרה התחייבות מחייבת – בהתאם לניסוח ולנסיבות.
לכן גם בשכירות, אם משתמשים במסמך כזה, כדאי להגדיר בצורה ברורה את מטרתו ואת היחס בינו לבין חוזה השכירות העתידי.
מה כדאי לבדוק לפני שחותמים על זיכרון דברים?
אם אתם עומדים בפני עסקת נדל״ן ושוקלים לחתום על זיכרון דברים, אל תסתפקו רק בבדיקה של המחיר.
כדאי לוודא לפחות:
1. פרטי הנכס
שהנכס והזכויות המתוארות במסמך תואמים לנכס שאותו אתם מתכוונים לקנות.
2. זהות הצדדים
שהחותמים הם אכן בעלי הזכויות או מוסמכים לפעול בשם בעלי הזכויות.
3. מחיר ותנאי התשלום
שהסכומים והתשלומים ברורים.
4. מועד מסירת החזקה
שהמועד ותנאי המסירה ברורים.
5. תנאים מיוחדים
כל תנאי שחשוב לכם חייב להיות כתוב ולא להישאר כהבטחה בעל פה.
6. בדיקות משפטיות
רישום, משכנתאות, עיקולים, שעבודים, זכויות והיבטים תכנוניים.
7. מיסוי
לבדוק מראש את השלכות העסקה על המוכר ועל הקונה.
8. משמעות המסמך
והכי חשוב – להבין האם אתם חותמים על מסמך עקרונות בלבד או על מסמך שעלול להיחשב התחייבות מחייבת.
ומה אני ממליץ למוכר או לקונה לעשות?
אם אתם עדיין בשלב המשא ומתן, לא חייבים למהר לחתום על זיכרון דברים רק כדי “לסגור את העסקה”.
אפשר להגיע להסכמה עקרונית, להעביר את הפרטים לעורכי הדין, לבצע את הבדיקות הנדרשות ולהתקדם לחוזה מסודר.
זיכרון דברים אינו בהכרח מסמך תמים או “רק נייר”.
בעסקת נדל״ן מדובר במסמך שיכול להיות בעל משמעות משפטית ומיסויית, ולכן כדאי להתייחס אליו ברצינות.
חיש נדל״ן – מכירה • השכרה • ניהול נכסים
מחפשים דירה לקנייה או עומדים למכור נכס בראשון לציון והסביבה?
חיש נדל״ן מלווה מוכרים וקונים בתהליך העסקה, עם היכרות מעמיקה עם השוק המקומי והנכסים באזור.
053-3544055 | hish-nadlan.com
המידע במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, מיסוי, שמאות או ייעוץ מקצועי אחר. לפני חתימה על זיכרון דברים או מסמך מחייב בעסקת מקרקעין מומלץ לקבל ייעוץ מעורך דין המתמחה בתחום.